טיפול באזורים קרים בתהליך החימום של זכוכית
כל מי שעבד עם כלי זכוכית מורכבים מכיר את הבעיה הקשה שנקראת “אזורים קרים”. יש לנו חלקי זכוכית עם עקומות מוזרות או שקעים עמוקים, והתנור לא מצליח להעביר חום לאזורים האלה. התוצאה? לחץ לא אחיד על הזכוכית, חלקים שנראים בסדר עד שהם נשברים לפתע, והרבה זמן שמבוזבז.
האינסטינקט הרגיל הוא להגביר את החום בכל התנור. אבל זו טעות. אם נעשה זאת, החלקים הדקים של הזכוכית יישרפו, בעוד שהחלקים העבים יישארו לא מחוממים.
כך אנחנו באמת מתמודדים עם הבעיה: אנחנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום מיוחדות שמאפשרות לחום להגיע ישירות לאזורים האלה. בפרט, אנחנו משתמשים בנורות אינפרא-אדום באורך גל קצר. ניתן לראות בהן ככלים לחימום מדויק. מכיוון שהן מספקות הרבה חום בשטח קטן, ניתן למקם אותן בדיוק במקומות שבהם האוויר לא יכול לעבור או שהקרינה לא יכולה להגיע. אנחנו רק משנים את ההספק ואת אורך הצינור של הנורה, עד שהחום שהיא מספקת תואם את מסה הזכוכית.
גם החומרים משפיעים על התוצאה. אנחנו משתמשים בקוורץ באיכות גבוהה, כי הוא יכול לעמוד בשינויי הטמפרטורה החדים מבלי להישבר.
ואנחנו לא תלויים בצינורות ישרים בלבד. אם לכלי הזכוכית יש צורה מוזרה, אנחנו יכולים לעקום או להתאים את הנורות לצורה הזו. מדובר בהעברת החום לכל חלק של הזכוכית, ולא רק מצד אחד.
לגבי החיבורים החשמליים, הבחירה בין חיבורים רגילים לחיבורים מיוחדים תלויה בהגדרות שלכם. אבל טיפ מקצועי: השתמשו בחיבורים עמידים. תהליכי חימום ארוכים פוגעים בנקודות החיבור, והדבר האחרון שאתם רוצים זה שהחיבורים יישרפו באמצע התהליך.
יש עוד בעיה אחת: הנורות האלה מספקות הרבה חום, אך הן גם צורכות הרבה חשמל. אם תשתמשו בהרבה נורות כדי לטפל בכל אזור קר, המערכת החשמלית שלכם תיפגע. כמו כן, עליכם לוודא שמאווררי הקירור שלכם יכולים להתמודד עם החום הנוסף.
בנוסף, עליכם להקפיד שיהיה מספיק אוורור סביב הנורות. אם אין מספיק אוורור, החוטים של הנורות יישרפו מהר מדי. ודאו שיהיה מספיק אוורור, והנורות יחזיקו מעמד.