למה אנו חושפים את מערכות החימום בחדרי האמבטיה לתנאי לחות קיצוניים?
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים שנוצרים מהמקלחת החמה, הנוזלים שנשפכים באופן אקראי, והשינויים התכופים בטמפרטורה – זו סביבה קשה מאוד עבור מערכות החימום. אם המנורה אינה מיועדת לתנאים כאלה, החומרים שמשמשים לאטימה נהרסים, החלקים הפנימיים של המנורה נקורים, והמנורה נהרסת תוך כמה שבועות. לכן אנו מבצעים בדיקות לחות קיצונית. אנו לא רוצים רק לראות אם המנורה עובדת – אנו רוצים לראות בדיוק מתי היא נהרסת.
המאבק נגד הלחות
רוב מערכות החימום האלה משתמשות במנורות קוורץ בעלות גלים קצרים. קוורץ הוא חומר מצוין לייצור חום, אך המקומות בהם החוטים נמצאים ליד הזכוכית הם אזורים מסוכנים. המים מצליחים לחדור לאותם אזורים דרך פעולת הקפילרה – בעצם, הם “שואבים” את עצמם פנימה. כשהלחות פוגעת ברכיבים החשמליים, נוצרים קצרים. זה בהחלט לא מה שאנו רוצים בחדר שמלא במים. כדי למנוע זאת, אנו מחזיקים את המנורות בחדרים בעלי לחות גבוהה ובטמפרטורות גבוהות, במשך מאות שעות. אנו לא מחפשים רק שהמנורה תעבוד – אנו מחפשים את הרגע המדויק בו האטימה נהרסת, כדי שנוכל לתקן אותה לפני שהיא מגיעה לביתכם.
התמודדות עם השינויים התכופים בטמפרטורה
מנורת חימום למראות לא רק נשארת חמה – היא יכולה לעלות את הטמפרטורה מטמפרטורת החדר למאות מעלות ברגע אחד. ההתרחבות וההתכווצות התכופות האלה יוצרות לחץ עצום על האטימה. אם החומרים שמשמשים לאטימה לא יכולים להתרחב/להתכווץ באותו קצב כמו הצינור של הקוורץ, הם נשברים. אז הלחות חודרת לסדקים האלה ומתחילה לפגוע ברכיבים הפנימיים של המנורה. הבדיקות שלנו מחקות את התנאים האלה שוב ושוב, כדי לוודא שהאטימה נשארת טובה.
הפשרה
העניין הוא שאטימה טובה יותר דורשת שימוש בחומרים עבים וחזקים יותר. מבחינת הייצור, חומרים אלה מהווים בעיה – קשה לעבוד איתם, והם מאטים את תהליך הייצור. אבל באמת? תהליך ייצור איטי זו פשרה שאנו מוכנים לשלם עבורה. זה טוב בהרבה מאשר שהמוצר ייהרס בביתכם. כל מה שאנו רוצים זה מנורה שיכולה לעמוד בתנאי הלחות הקיצוניים ולהמשיך לעבוד בלי להתקלקל. זה כל כך פשוט.